גיא ששון
גיא ששון, בן 41 מקדימה. חי בזוג וכל החיים לפניי..
מנגן, שר, מתנדב ולומד עבודה סוציאלית.
בגיל 16 התחלתי להרגיש שכל מי שסביבי יודע לעשות משהו שאני לא מצליח וזה לקיים שגרה. אני לא ידעתי באיזה קוטב אני אקום מחר. 20 שנה אח''כ אובחנתי עם הפרעה דו-קוטבית, מאניה-דיפרסיה. גם אחרי ההבחנה אני מגדיר את חוויית החיים שלי כהישרדות.
לפניי שנתיים, ואחרי כמעט שלוש שנים של דיכאון, פניתי לאשפוז וזה שינה את חיי ואת החוויה שלי, מהישרדות להתמודדות.
רק שפגשתי מקרוב ובלי מסכות מתמודדים כמוני ואחרים הבנתי שאני לא לבד ושאני לא צריך להתמודד לבד, להתבייש ולהתחבא.
למדתי לנהל את עצמי עם ההפרעה ולמדתי איך להסביר ולהביא את עצמי גם כשהסביבה עוד לא יודעת להתמודד.
בתהליך של אלפי צעדים קטנים אני מתקדם לעבר יעדים ושאיפות. התחלתי ללמוד עבודה סוציאלית כדי להגשים את עצמי וגם כדי לתת חזרה.
אם בזה שאני מספר על עצמי א.נשים ירגישו יותר תקווה ולא לבד אז זוהי כבר זכות גדולה.